Scottish Television

 

סקוטיש (הידועה גם כאס.טי.וי) החלה לפעול כשנה לאחר התחלת השידורים
של אי.טי.וי. הזכיינים הקיימים (לונדון, מרכז וצפון) סבלו מהפסדים
.והערוץ נראה ככשלון. זה הקשה מאוד על גיוס הכספים למצטרפים החדשים
רוי תומסון, אייל תיקשורת קנדי, האמין ביכולת של הטלויזיה המסחרית
והצליח לגייס את הסכום הדרוש של 400.000 פאונד. הוא חתם על הסכם
שיתוף עם איי.טי.וי שהפך את סקוטיש לשלוחה של התחנה כשהיא משדרת את
כל השידורים שלהם למעט התוכניות המקומיות. הוא שילם 900.000 פאונד
בשנה הראשונה ומליון פאונד ל 7 השנים הבאות, זו התבררה כעסקה משתלמת
.כאשר זכיינים אחרים שילמו שנתיים אח"כ 10 מיליון פאונד לשנה

.סקוטיש הסתפקה בזה, פחות או יותר, ולא השקיעה במיוחד בהפקות שלה
.רובם היו תוכניות בידור זולות או חדשות מקומיות לא מושקעות במיוחד
ב 67 הם היו קרובים לאיבוד הזיכיון כאשר מולם עמדה קבוצה חזקה שככללה את
עיתוני האקונומיסט והאובזרבר אך עזרה לא הוגנת מצד יושב ראש אי.טי.איי
וחיבה יתרה לחברה בהנהלת הרשות. אך לזכיה היה מחיר, מלבד דרישה
.לשיפור התוכניות תומסון נדרש לצמצם את אחזקותיו בחברה מ 80% ל 25%
בסןף שנות ה 60 חלה ירידה בהכנסות, בנוסף ההוצאות גדלו עקב ההצטיידות
,בציוד לשידור בצבע וכן עקב שריפה שהרסה את האולפנים הראשיים של החברה
מה שפגע ביכולת השידור. החברה יצאה ממשבר זה בזכות עזרה רבה שקיבלה
מהזכייניות האחרות, גרנדה הפיקה ושידרה עבורם את מגזין חדשות הערב, ויכלה
להמשיך בשירות לקוחותיה . אך המצב הכלכלי לא השתפר והחברה החלה בשיתוף
פעולה עם גרמפיון במכירת זמן פרסום מה שאפשר לה להחזיק מעמד. גם ההפקות
.השתפרו אך עדיין לא במידה מספקת

בשנת 1981 היתה החברה שוב בסכנת איבוד הזיכיון עקב ריפיון מתמשך באיכות
ההפקות אך שוב שרדה בזכות מאמץ הפקתי לקראת הזיכיון, מתחרים חלשים
.ויכולת להתמודד עם בעיות האיגודים שהטרידו את רוב החברות האחרות
.בשנת 1991 כבר לא היו מתמודדים מולה והיא נשארה הזכיינית עד היום
,ב 93 ניצלה סקוטיש את ההקלות בבעלות ורכשה את הזכיינית השכנה גרמפיון
.ונכנסה לעיתונות ולרדיו ובכך הפכה לחברת אחזקות בשם סקוטיש מדיה גרופ