French TV

 

.הטלוויזיה הצרפתית לא הייתה מפותחת במיוחד בעבר הרחוק
היא הייתה תחת השפעה פוליטית כבדה והפיקוח הממשלתי עליה
היה הדוק. הדבר נבע מההתחלה המאוחרת של השידורים ומהעובדה
שהטלוויזיה , בניגוד לקולנוע, לא נחשבה אף פעם כחלק מהתרבות
.הלאומית הצרפתית ולכן לא הותירה את חותמה על שוק הטלוויזיה העולמי
ההתחלה של הטלוויזיה הצרפתית לא הייתה בנסיבות משמחות. הניסויים
הראשונים היו בתחילת שנות ה 30 אך השידורים החלו בזמן הכיבוש
הנאצי כשהשידור מופץ ממגדל אייפל לאיזור פריז בלבד לצורך בידור
.החיילים הגרמנים בבירה, מה שהכתים את המדיום החדש בעיני העם
בתום המלחמה ביטלה הממשלה הצרפתית את חוקי ממשלת וישי והעבירה
את הטלוויזיה מהסקטור הפרטי לציבורי. ב 48 נקבע תקן השידור היחודי
של 819 קווים, שהיה שונה מהתקן התעשיתי, מה שגרם ליקור המחיר
של מקלטי הטלוויזיה. התעשיה סבלה מרגולציה כבדה ובירוקרטיה מה
שמנע מהטלוויזיה הצרפתית להתפתח כשהתוכניות היו כבדות ומיושנות
.ונתפסו כמעוז האקדמאים וחסרי הכישרון בעיני רוב הצופים, בעיקר הצעירים

בתחילת שנות ה 60 היו בצרפת רק כ 3.5 מליון מקלטים אך המספרים החלו
לעלות בזכות אירועים כמו תחרות האירוויזיון וגביע העולם בכדורגל. החדשות
.ששודרו בשעה 8 הפכו לחובה וכולם ישבו וצפו בהם
,בכל 4-5 שנים שונו החוקים ונעשו נסיונות לשנות את מבנה הטלוויזיה
.עובדי הטלוויזיה נחשבו כעובדי מדינה מה שפגע בחופש הביטוי בשידורים
האינטלקטואלים שראו במדיום החדש מפלצת יצאו נגדו וטענו כי הטלוויזיה
.פוגעת בספרות ובתרבות ופותחת פתח להשפעות מסחריות מחו"ל
ב 1959 אוחדו הרדיו והטלוויזיה הצרפתית לגוף אחד בשם או.אר.טי.אף
.כשלפי החוק החדש מטרותיו היו מסחריות אך נדחה כל נסיון לשידור פרטי
באמצע שנות ה 60 המטרה של יוצרי הטלוויזיה הייתה להביא את התרבות אל
העם וכך שודרו מחזות ורומאנים קלאסיים וסדרות לימודיות ופדגוגיות. אמנם
.היו פה ושם תוכניות בידור ושעשועונים אך לא סדרות לשם בידור בלבד
בבשנים אלו דוקא החלה לנשב רוח חדשה עם הקמתו של ערוץ נוסף שנקרא איי 2
שהיה שונה משאר Secam בנוסף הוחלט ב 67 לשנות את תקן השידור ל
.אירופה אך התקבל גם בגוש הסובייטי
ב 1968 החלה שביתה באו.אר.טי.אף בעקבות פיטורי 200 עובדים בנוסף
החלו שידורי פרסומות בטלוויזיה. שני הדברים ביחד החלו את הזחילה לקראת
שידור מסחרי פרטי כשכמות הפרסומות גדלה מדי שנה. הגידול בצפייה הביא
,שהנהיג, לראשונה בצרפת (FR3) להפעלת ערוץ שלישי אף.אר.3
.שיטת שידור איזורית בה משודרים כמה תוכניות יחודיות ושונות לכל איזור
ב 73 עוד טען הנשיא ג'ורג' פומפידו שהטלויזיה היא קול צרפת כאשר האמונה
.הייתה שהמיסחור יגרום לבינוניות והרעיון לא זכה לתמיכה של הפוליטיקאים
ב 74 כבר היו 14 מליון מקלטים בצרפת, 3 הערוצים הנפיקו 7400 שעות שידור
.בשנה שהופקו ע"י 12000 עובדי או.אר.טי.אף

בשנה זו הוחלט לבסוף לפרק את או.אר.טי.אף ל 7 חטיבות עצמאיות אך השליטה
נשארה ממשלתית, המינויים עדיין בוצעו לפי מפתח פוליטי וחטיבת ההפקה שלטה
. על 90 אחוז מההפקות כשהם משאירים מעט מאוד מקום להפקות פרטיות
התוכניות היו עוד יותר משעממות והיבוא האמריקני והבריטי רק חיזק את טענות
.האינטלקטואלים על השפעתה הרעה של הטלוויזיה ועל הפלישה התרבותית לצרפת
היו אלה דוקא הסוציאליסטים, שהתנגדו תמיד להפרטה, שהביא למהפכה
בשידורים כשועדה בדקה את מצב הטלוויזיה ומצאה שהמצב הנוכחי לא מאפשר
.תחרות בין שלוש הערוצים ושאיכות ההפקה סובלת מהעדר תחרות כזאת
ממשלתו הסוציאליסטית של פרנסואה מיטראן החליטה לשנות את הכללים ושחרר את
הטלוויזיה מכבלי השילטון. הערוץ העיקרי, שנקרא טי.אף 1, נמכר לחברה
פרטית וניתנו עוד שני רשיונות לתחנות פרטיות, כשאחת מהן היא קאנאל פלוס שהפכה
.במהרה לשחקן מרכזי בתקשורת הצרפתית והעולמית עם הקמת חברת הפקות סרטים
בינתים מצבם של הערוצים הממשלתיים, אנטנה 2 ואף.אר 3, לא היה טוב
כשמינויים ממשלתיים, שהתחלפו כל כמה שנים, לא עזרו לערוצים האלה ואחוזי
.הצפייה שלהם הלכו והידלדלו לטובת טי.אף 1 שהפך לערוץ העיקרי והחזק בצרפת
במהלך שנות ה 80 נוספו שני ערוצים חדשים, האחד ממשלתי שנקרא פשוט ערוץ 5
.(M6) והשני מטרופוליטני בבעלות פרטית שנקרא אם 6 (La Cinq)
במקביל החלה צרפת בהעברת חוקים שמטרתם להגן על ההפקה המקומית מפני
.הפלישה האמריקנית מתוך כוונה לשמור על יחוד הזהות הצרפתית/אירופאית
הצרפתים ניסו להפיץ את תרבותם לעולם ע"י הקמת ערוץ הלווין טי.וי 5 בשיתוף
עם ארצות דוברות צרפתית אחרות וע"י הקמת ערוץ תרבות בשם לה ספט ששינה
.את שמו לארטה עם כניסת ממשלת גרמנה ב 1991 כשותפה בערוץ

החשש מהשתלטות של התרבות דוברת האנגלית הביא את הפרלמנט האירופאי
להחליט שעל כל מדינה באירגון לדאוג שלפחות 50 אחוז מהשידורים במדינה יהיו
,מהפקות אירופאיות, בצרפת אף הוגדלה המכסה ל 60 אחוז מההפקות
אך הדה רגולציה הייתה כל כך עמוקה שהרשות המפקחת לא הצליחה לאכוף את
.המיכסה על התחנות ולא הצליחה או למנוע השקעות צרפתיות בסרטים דוברי אנגלית
אך למרות זאת המשיכו הממשלות הצרפתיות, כולל השמרניות, לדרוש הגנה על
התרבות הצרפתית מה שהוביל להוצאת הקולנוע וטלוויזיה מהסכם גאטט, שנחתם
.ב 93 ונועד להסיר מגבלות והגנות על תוצר מקומי בכדי לאפשר סחר חופשי עולמי
כיום הערוצים הפרטיים טי.אף 1 וקאנאל פלוס ממשיכים לשלוט בשוק הטלוויזיה
,הצרפתית תוך הידרדרות נמשכת בכמות הצופים בערוצים הממלכתיים פראנס 2 ו 3
.כפי שהם נקראים מאז 1994, ומעבר הולך וגובר של צופים לערוצי הכבלים והלווין